דיוני שכל
הפודקאסט הכי חופר בארץ
בפרק הזה איתי ואני מדברים על אנרכיזם - על ההגדרה של הגישה הפילוסופית הזאת, ועל המשמעויות שלה מבחינה פוליטית, חברתית, סביבתית ועוד.
למי שעוד לא מכיר, איתי הוא חבר ותיק וטוב שלי, שאיתו הקלטתי את שני הפרקים הראשונים של הפודקאסט הזה. איתי הוא עו"ס, וממנהלי המיזם "דיאלוג פתוח ישראל", ששם למטרה להביא לארץ גישה טיפולית חדשנית בתחום בריאות הנפש. הזכרנו את הנושא הזה בקצרה בשיחה, ואני אצרף קישורים למי שרוצה לשמוע עוד (בכלל אני ממליץ לעיין בקישורים הפעם, יש כמה מעניינים).
במהלך הדיון ניסיתי לאתגר את איתי כמה שיותר לגבי הדעות שלו, ואני חושב שיצאה שיחה מרתקת במיוחד. אני אשמח מאוד לשמוע את דעתכם על פרקים מהסוג הזה.
זיו הוא מוסיקאי - יוצר, מנגן, מקליט - הכל. הוא אפילו הוציא ממש לאחרונה אלבום קצר ומקסים, אבל לא על זה נפגשנו לשוחח. את זיו אני מכיר כבר שנים רבות דרך כל מיני חברים, ובכל פעם נתקל בו בהקשר אחר. לאחרונה יצא לי להתקל בו בקבוצות הליברליות השונות בפייסבוק - חופש לכולנו, התנועה הליברלית החדשה וכו', והפוסטים שלו תמיד עוררו עניין ואיתגרו בעיקר את הצד השמרני של הקבוצות האלו. אז תהיתי לעצמי - איך זיו בעצם מגדיר את עצמו? לקראת הסגר השני של הקורונה, זיו כתב פוסט מאוד נחרץ כנגד הסגר, בו הצהיר שהוא לא מתכוון לציית לו, וזאת היתה הפעם הראשונה שקראתי משהו נגד הסגר שהצליח במידה רבה לשנות את דעתי. אז הזמנתי את זיו לשיחה פתוחה על הנושא הזה, ובעצם גם על כל הנושאים שעל סדר היום הישראלי.
בלב ליבו של הדיון הזה נמצאים רעיונות ליברליים שמגיעים, לשם שינוי, מצד שמאל של המפה הפוליטית. דיברנו על הבעיה הפלסטינית, ועל סתירות אפשריות בגישה הליברלית בקשר לזה, על ההגדרה של ישראל כמדינה יהודית ועל הגירה באופן כללי. דיברנו על "ערכים אוניברסליים", ועל הבעיה שאני תמיד מזכיר בשיחות האלה - של זכויות ילדים וקטינים בעולם ליברלי, וכן על הביצה-והתרנגולת של חוקים אל מול מוסכמות חברתיות. וכמובן כמובן, שהגענו בסוף גם לנושאי קורונה וסגרים.
בסוף הפרק - קטע קצר מתוך אלבומו החדש של זיו.
