אסף הוא חרדי לשעבר, שמסע היציאה שלו בשאלה הוא מרתק, וניתן ללמוד ממנו המון, בין השאר על התרבות החרדית, היחס של המדינה אל החרדים, ועל האינטראקציות בין העולם החילוני לדתי.
היום אסף הוא מטפל רגשי בעזרת בע"ח לילדים ונוער. הוא למד בסמינר הקיבוצים, ולימד באוניברסיטה הפתוחה. כמו כן, הוא מילא בעבר תפקיד ניהולי בעמותת ה.ל.ל - האגודה ליוצאים לשאלה. הוא נשוי לשרון, ואב מסור לנתנאל, יהל ותלמה.
במקור תיכננתי לדבר עם אסף על עוד נושאים, אבל סיפור הדרך שעבר הוא כל כך עשיר ומלא בפרטים מעניינים, שבכך פחות או יותר הסתכמה השיחה שלנו. אני מקווה שתמצאו אותה מעניינת כמוני.
תמיר הוא המפיק והמגיש של הפודקאסט הנפלא "על המשמעות". הוא עורך דין, פעיל חברתי ירושלמי, ומרצה במכינות קדם צבאיות.
בפודקאסט של תמיר הוא נוהג לנהל את הדיונים סביב ספר מסויים, אז אני הצעתי את "חזרה בלי תשובה" של מיכה גודמן. בספר הזה, שיצא בשנה שעברה, גודמן יורד לשורש הרעיונות שעומדים בעומקן של התפיסות של חילונים מצד אחד ושל דתיים מצד שני, ודן באפשרות לגשר ביניהן. חשבתי שזה יהיה רעיון טוב לדיון, כיוון שתמיר הוא דתי לאומי ואני בכלל אתאיסט, ומסתמן שצדקתי - היתה שיחה מרתקת ביותר, ובקושי התחלנו לגרד את הפוטנציאל של הדברים שיש לשנינו להגיד על הנושא הזה, וכן הנושאים שצצים סביבו באופן טבעי.
זיו הוא מוסיקאי - יוצר, מנגן, מקליט - הכל. הוא אפילו הוציא ממש לאחרונה אלבום קצר ומקסים, אבל לא על זה נפגשנו לשוחח. את זיו אני מכיר כבר שנים רבות דרך כל מיני חברים, ובכל פעם נתקל בו בהקשר אחר. לאחרונה יצא לי להתקל בו בקבוצות הליברליות השונות בפייסבוק - חופש לכולנו, התנועה הליברלית החדשה וכו', והפוסטים שלו תמיד עוררו עניין ואיתגרו בעיקר את הצד השמרני של הקבוצות האלו. אז תהיתי לעצמי - איך זיו בעצם מגדיר את עצמו? לקראת הסגר השני של הקורונה, זיו כתב פוסט מאוד נחרץ כנגד הסגר, בו הצהיר שהוא לא מתכוון לציית לו, וזאת היתה הפעם הראשונה שקראתי משהו נגד הסגר שהצליח במידה רבה לשנות את דעתי. אז הזמנתי את זיו לשיחה פתוחה על הנושא הזה, ובעצם גם על כל הנושאים שעל סדר היום הישראלי.
בלב ליבו של הדיון הזה נמצאים רעיונות ליברליים שמגיעים, לשם שינוי, מצד שמאל של המפה הפוליטית. דיברנו על הבעיה הפלסטינית, ועל סתירות אפשריות בגישה הליברלית בקשר לזה, על ההגדרה של ישראל כמדינה יהודית ועל הגירה באופן כללי. דיברנו על "ערכים אוניברסליים", ועל הבעיה שאני תמיד מזכיר בשיחות האלה - של זכויות ילדים וקטינים בעולם ליברלי, וכן על הביצה-והתרנגולת של חוקים אל מול מוסכמות חברתיות. וכמובן כמובן, שהגענו בסוף גם לנושאי קורונה וסגרים.
בסוף הפרק - קטע קצר מתוך אלבומו החדש של זיו.
חזרנו! אחרי כמעט שנה של דממת אלחוט, אני פה כדי לצלול ישר לעניינים הבוערים, בעיקר סביב המצב הפוליטי. עם פורמט טיפ טיפה אחר, אני מקווה להתחיל להעלות פרקים בתדירות גבוהה וסמוך למועד ההקלטה.
אני מתחיל את המסע המחודש בשיחה עם ליאור בשן.
ליאור הוא אקטיביסט כל חייו. לפני 7 שנים עבר הסבה משוק ההון והייטק לחינוך, וכיום הוא מלמד היסטוריה ואזרחות בחטיבת ביניים.
בחודשים האחרונים הוא ממובילי המחאה ברעננה נגד ההפיכה המשטרית, וסביב הנושא הזה אנחנו משוחחים באופן חופשי.
אמיר הוא רופא, ראומטולוג, מנהל היחידה לראומטולוגיה בבי"ח העמק בעפולה. הוא למד רפואה באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע, ואת הסטאז' וההתמחות ברפואה פנימית הוא עשה בבית החולים בילינסון.
אמיר בא לדבר איתי על מחאת הרופאים - "החלוקים הלבנים" - סביב הרפורמה המשפטית. אמיר מסביר לי למה רופאים, מעצם עבודתם המקצועית, לא יכולים לשבת בחיבוק ידיים כאשר החוקים שהממשלה רוצה להעביר עומדים על הפרק, ואנחנו מרחיבים את השיח סביב הנושא הזה.