פעמים רבות יצא לי לציין בפודקאסט הזה שאני מגדיר את עצמי כאתאיסט יהודי, אבל אף פעם לא ירדתי לעומק ההגדרה הזאת והסיבה לה. האמת היא שכבר הרבה זמן אני רוצה לשבת ולכתוב את מחשבותיי על הנושא באופן מסודר, ואני מקווה שיצא לי לעשות זאת ולפרסם כאן בקרוב. עד שזה יקרה - השיחה של היום נוגעת בדיוק בנושא הזה.
אז היום אני מדבר עם אילן ספקטור. אילן הוא היוצר של ערוץ היו-טיוב ועמוד הפייסבוק "האתאיסט המצוי", שדן בשאלות נפוצות וטיעונים נפוצים סביב אמונה וחוסר אמונה, כמובן מתוך נקודת המבט האתאיסטית, ובצורה מאוד מונגשת וברורה. בין הנושאים שעלו שם עד עכשיו יש את נטל ההוכחה, טיעון השען, ההימור של פסקל ועוד, אבל סרטון הפתיחה של הערוץ הוא מוצלח במיוחד, ואני ממש ממליץ להתחיל איתו. בסרטון הזה אילן וחברו בן פנו אל אנשים בקניון ושאלו אותם את השאלות הבאות: "האם אתה אדם מאמין?", "במה אתה מאמין?", "למה אתה מאמין (או לא מאמין)?" ו"מה זה אתאיזם?". ממש מרתק לשמוע את מגוון התשובות במדגם הקטן הזה, וזה הופך את הצורך בערוץ כזה לממש ברור.
אז על מה דיברתי עם אילן?
התחלנו בגורמים שהביאו אותו להקים את "האתאיסט המצוי", איך הוא הגיע להגדיר את עצמו כאתאיסט והאם יש בכלל חשיבות לזהות היהודית אצלו. נכנסנו קצת להגדרות של מה זה בעצם אתאיסט והבלבולים הרגילים שיש בנושא. בנוסף, בעולם ללא אל - האם יש חשיבות או יתרונות לשמר את היהדות, או מסורות שמקורן בדת באופן כללי? מהו מקור המוסר בכזה עולם? האם ניתן לייצר מסורת ארוכת שנים ללא אלמנט הקדושה?
בדיון הזה הזכרתי מספר פעמים שיחה ששמעתי בפודקאסט של אריק וויינשטיין עם הרב דיוויד וולפי. זו שיחה שהשפיעה עלי מאוד, גם כאתאיסט, גם כיהודי, והאמת שגם כמנחה של פודקאסט, אז אני אצרף קישור לשיחה ביוטיוב ואשמח אם תשמעו.
על הדרך, לכו לערוץ "האתאיסט המצוי" ותעשו subscribe. גם השיחה הזאת מצולמת בוידאו ותופיע שם.
אייל לומד על "חכמת הקבלה" על בסיס יומיומי כבר 12 שנים. הוא עושה זאת דרך עמותה בשם "קבלה לעם".
הזמנתי את אייל להתארח כאן כדי לספר לכם ולי על הקבלה. אני חייב לציין שלפני השיחה הזאת לא ידעתי כמעט כלום על הנושא הזה, וניסיתי להגיע בראש פתוח - כמה שאפשר עבור אתאיסט סקפטי כמוני.
לא באתי במטרה להתווכח, אלא במטרה לדבר, להקשיב, להסתקרן ואולי להגיע לכמה הבנות משני הצדדים. אני חושב שהצלחנו לנהל שיח מאוד נעים ומכבד, והצלחתי להעלות לפחות חלק מהסייגים שלי מצורת החשיבה המאפיינת את הקבלה, באופן שמשאיר למאזין את המקום להחליט בעצמו מי מציג גישה יותר משכנעת.