הפרק הזה הוא הראשון בסדרה של מספר פרקים שאני מתכנן, תחת הכותרת "להבין את הימין". הסדרה תיגע באחד הנושאים הרגישים בהוויה הישראלית - המתח בין השמאל לבין הימין. התחושה שלי היא שבשנים האחרונות, וזה תקף לרוב העולם, השיוך הפוליטי/מפלגתי (באנגלית "partisanship") הופך להיות חלק משמעותי יותר ויותר בחיים של אנשים. נראה שאנשים מאמצים את הדעות שלהם לגבי מגוון נושאים לפי אותו שיוך שבטי, על אף שמדובר לעיתים בנושאים בלתי קשורים רעיונית ביניהם, וללא זיקה עקרונית לאותו מחנה פוליטי. במילים אחרות, השיוך הפוליטי קובע את הדעה של האדם, במקום שהאדם יגבש דעה ויימפה את עצמו לפיה בפוליטיקה. התופעה קיימת גם בשמאל וגם בימין כמובן. בעיני, אחת המטרות הנעלות היא לנסות לנהל דיון על הנושא הזה, אולי יותר מכל נושא אחר בארץ; לנסות להבין את הצד השני לעומק ולמצוא מכנה משותף, כי הקו הדמיוני הזה בין שמאל וימין הולך ומשסע את החברה הישראלית.
האורח שלי היום הוא איל קירשנר. איל הוא בן 34, בעל תואר בכימיה והנדסה כימית, אך כיום עוסק במסחר בבורסה. הוא נולד בפתח תקווה, גר מספר שנים בארה"ב עם משפחתו, ואת שאר ילדותו בילה באשקלון. כיום הוא מתגורר בת"א. איל מגדיר את עצמו כאיש ימין, גם מדיני וגם כלכלי, בעוד שאני מגדיר את עצמי כאיש שמאל, לפחות בתחום המדיני, וזה התחום בו בחרנו להתמקד בשיחה הזאת. הרשינו לעצמנו קצת לגלוש גם לנושאים אחרים כמובן, ואני מרגיש שהיתה שיחה טובה, מעניינת ועם לא מעט מכנה משותף. אשמח לשמוע את דעתכם, וכן לקבל המלצות לאורחים נוספים לסדרה.
שחר ואחיו זהר התחילו את הפודקאסט "משחק מילים" לפני כחצי שנה עם מטרות מאוד דומות לשלי, ואני רואה אותו כמעין אח תאום ל-"דיוני שכל". החלטנו להקליט פרק משותף, שמשוחרר אצל שנינו במקביל, כדי לחפור לעומק הדברים ולהבין איפה אנחנו רואים דברים אחרת. העלנו הרבה מאוד נושאים אפשריים לשיחה, אבל בסוף הקדשנו כמעט את כל הפרק לשאלה שהיא כנראה המעניינת ביותר - מה שם אותי בצד שמאל ואת שחר בצד ימין של המפה הפוליטית. השיחה היתה מעניינת וארוכה, ולמדתי כמה דברים חדשים, שזה הכי חשוב. אני אשמח מאוד כמובן אם תוסיפו את "משחק מילים" באפליקציית הפודקאסטים האהובה עליכם, אני כבר מעריץ מושבע.
רפאל הוא ליברל קלאסי, חובב מושבע של ג'ון לוק, והיה חבר ב-"מפלגה הליברלית החדשה". הוא פיזיקאי במקצועו, וב-2012 הוא חזר מארבע שנים בארה"ב, שם עשה פוסט דוקטורט באוניברסיטת פנסילבניה. כיום חבר סגל באוניבריסטת אריאל, שם הוא עוסק במחקר של ביו-אלקטרומגנטיות. בנוסף - יש לו תשעה ילדים!
מאז שהשיחה הזאת התקיימה, החליטה המפלגה שלא להגיש את רשימתה לכנסת ה-22. בכל אופן, עיקר הדיון היה יותר פילוסופי, על העמדות הפוליטיות והערכיות של רפאל, אז השיחה עדיין מאוד רלוונטית ומעניינת, ויש עידכון עם תגובתו לפרישה בסוף הפרק.
אנחנו דיברנו על ההבדל בין המפלגה הליברלית החדשה לגלגולה הקודם - מפלגת זהות, על נישואי חד מיניים, הפרדת דת ממדינה, משעלי עם ודמוקרטיה ישירה. בהמשך הקדשנו חלק נכבד מהשיחה להבדלים בדעות שלנו לגבי המצב המדיני, מה שהופך את הפרק הזה ל"להבין את הימין ג'" בעצם. המשכנו בדיון יותר עקרוני על תחום האחריות של המדינה, וגבולות המוסר של הליברליזם, וסיימנו בדיון קצר על הליגליזציה של קנאביס והמטרות שחברי מפלגתו היו רוצים לקדם.
לפני כשנה דיברתי עם שחר לראשונה, וחפרנו בעומק ההבדלים ביננו, ששמים אותי על צד שמאל ואותו על צד ימין של המפה הפוליטית בארץ.
הפעם הצטרף אלינו גם זוהר, והשיחה שלנו התמקדה בשני נושאים כלליים. הראשון שייך לתחום שאני קורא לו "גבולות הגזרה של הליברליזם", משמע איפה עובר הגבול בין חירויות הפרט לזכויות בסיסיות אחרות של אזרחים. הנושא השני הוא מערכת המשפט, הקונפליקטים שלה עם הרשויות האחרות, ועל הפרדת רשויות בכלל. שחר וזוהר בקיאים הרבה יותר ממני בהיסטוריה וכן באקטואליה סביב הנושא הזה, וזה בהחלט ניכר בחלק הזה של השיחה. אם יש לכם המלצה על מקור בר סמכא שאני יכול לראיין בנושא אשמח לשמוע על כך. כפי שנציין במהלך הפרק, בפודאקסט "משחק מילים" יש כמה פרקים שעוסקים במערכת המשפט, מכמה זוויות שונות, אז מי שמעוניין להרחיב בנושא מאוד מומלץ לשמוע את הפרקים האלו.