לפני כשנה דיברתי עם שחר לראשונה, וחפרנו בעומק ההבדלים ביננו, ששמים אותי על צד שמאל ואותו על צד ימין של המפה הפוליטית בארץ.
הפעם הצטרף אלינו גם זוהר, והשיחה שלנו התמקדה בשני נושאים כלליים. הראשון שייך לתחום שאני קורא לו "גבולות הגזרה של הליברליזם", משמע איפה עובר הגבול בין חירויות הפרט לזכויות בסיסיות אחרות של אזרחים. הנושא השני הוא מערכת המשפט, הקונפליקטים שלה עם הרשויות האחרות, ועל הפרדת רשויות בכלל. שחר וזוהר בקיאים הרבה יותר ממני בהיסטוריה וכן באקטואליה סביב הנושא הזה, וזה בהחלט ניכר בחלק הזה של השיחה. אם יש לכם המלצה על מקור בר סמכא שאני יכול לראיין בנושא אשמח לשמוע על כך. כפי שנציין במהלך הפרק, בפודאקסט "משחק מילים" יש כמה פרקים שעוסקים במערכת המשפט, מכמה זוויות שונות, אז מי שמעוניין להרחיב בנושא מאוד מומלץ לשמוע את הפרקים האלו.
חזרנו! אחרי כמעט שנה של דממת אלחוט, אני פה כדי לצלול ישר לעניינים הבוערים, בעיקר סביב המצב הפוליטי. עם פורמט טיפ טיפה אחר, אני מקווה להתחיל להעלות פרקים בתדירות גבוהה וסמוך למועד ההקלטה.
אני מתחיל את המסע המחודש בשיחה עם ליאור בשן.
ליאור הוא אקטיביסט כל חייו. לפני 7 שנים עבר הסבה משוק ההון והייטק לחינוך, וכיום הוא מלמד היסטוריה ואזרחות בחטיבת ביניים.
בחודשים האחרונים הוא ממובילי המחאה ברעננה נגד ההפיכה המשטרית, וסביב הנושא הזה אנחנו משוחחים באופן חופשי.
אמיר הוא רופא, ראומטולוג, מנהל היחידה לראומטולוגיה בבי"ח העמק בעפולה. הוא למד רפואה באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע, ואת הסטאז' וההתמחות ברפואה פנימית הוא עשה בבית החולים בילינסון.
אמיר בא לדבר איתי על מחאת הרופאים - "החלוקים הלבנים" - סביב הרפורמה המשפטית. אמיר מסביר לי למה רופאים, מעצם עבודתם המקצועית, לא יכולים לשבת בחיבוק ידיים כאשר החוקים שהממשלה רוצה להעביר עומדים על הפרק, ואנחנו מרחיבים את השיח סביב הנושא הזה.
לי הוא פעיל ופרשן פוליטי, מנהל העמוד "פוליטיק לי".
בשלב מסוים הוא זכה בכבוד המפוקפק של חסימת העמוד שלו בתוך ישראל, בצו בית משפט, שהתקבל לאחר עתירה של מפלגת הליכוד.
אני עוקב אחרי לי כבר מספר שנים, וחושב שהביקורת שלו על נתניהו היא שונה, עניינית, והרבה יותר אפקטיבית ממה שרובנו רגילים לשמוע ביום-יום.
לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", נתקלתי במספר פוסטים של לי שמבקרים בצורה חריפה את המחאה נגד הרפורמה המשפטית שהיתה בארץ לאורך השנה האחרונה, והדבר דירבן אותי להציע לו להיפגש ולשוחח, ולהבין איפה בדיוק אני והוא רואים את הדברים אחרת.