אביחי הוא בעל תואר ראשון במדעי הים מהמרכז האקדמי רופין. לימודיו לתואר קירבו אותו לנושא האקולוגיה בישראל, והקנו לו כלים להבנת הנושא לעומקו. כיום הוא לומד ברופין לתואר שני מחקרי, והמחקר שלו עוסק בגנטיקה של קיפודי ים.
אביחי היה קצין שני בצי הסוחר, ובמהלך 7 שנותיו בצי הפליג באוניות מכל מיני סוגים. כגילוי נאות, הוא ביקש לציין שעבד שנתיים בכלי שייט אשר נתן שירותים לאסדת הגז תמר. כיום הוא עובד בחברת ספנות בחיפה.
בשיחה ביננו דנו בבניה של אסדת לוויתן, ובמחאה המלווה אותה; דיברנו על אנרגיה חלופית, והיתרונות והחסרונות של הטכנולוגיות השונות; ולבסוף, נגענו קצת בשאלה "איך להיות אזרח אקולוגי בישראל?"
כיפאח נולדה וגדלה בכפר פרדיס ליד זכרון יעקב. היא בוגרת אוניברסיטת תל אביב ובעלת תואר ראשון בריפוי בעיסוק. כיפאח חזרה לאחרונה משהות בפראג, שם היא גרה מעל שלוש שנים, ולמדה גם לתואר שני במגדר. היא פמיניסטית מושבעת ומעידה על עצמה שהיא לא נעה עם הזרם, אלא הולכת בדרכה גם אם המחיר כבד.
לפני מספר שנים הפכה כיפאח מאוכלת-כל לטבעונית. בשיחה ביננו היא סיפרה לי על המעבר לטבעונות, וכיצד מעבר זה הכניס לה עניין מחודש בתחביב הבישול, ואיתגר אותה להפוך מאכלים מהמטבח הערבי לטבעוניים. היא סיפרה על הספר שלה - מטבח של שלום, אשר מודפס בעברית לצד ערבית. כיפאח גם כותבת שירה, וחלק משיריה אף פורסמו בעיתון "הארץ". היא מספרת על אהבתה הגדולה לתחום, ועל ספר השירה שלה אשר לא ראה אור. בהמשך דיברנו על החיים שלה בארץ כערביה, ועל המעבר והחזרה מפראג, ואפילו דיברנו והתווכחנו קצת על פמיניזם והגדרותיו.
היה לי כיף מאוד לדבר עם כיפאח. אני ממליץ לכם לחפש ולעקוב אחריה בפייסבוק. את הפוסטים שלה היא נוהגת לתבל באירוניה ובעוקצנות ולעיתים אף בהומור שחור - מאוד מרענן ומעניין לקרוא.
בפרק הזה איתי ואני מדברים על אנרכיזם - על ההגדרה של הגישה הפילוסופית הזאת, ועל המשמעויות שלה מבחינה פוליטית, חברתית, סביבתית ועוד.
למי שעוד לא מכיר, איתי הוא חבר ותיק וטוב שלי, שאיתו הקלטתי את שני הפרקים הראשונים של הפודקאסט הזה. איתי הוא עו"ס, וממנהלי המיזם "דיאלוג פתוח ישראל", ששם למטרה להביא לארץ גישה טיפולית חדשנית בתחום בריאות הנפש. הזכרנו את הנושא הזה בקצרה בשיחה, ואני אצרף קישורים למי שרוצה לשמוע עוד (בכלל אני ממליץ לעיין בקישורים הפעם, יש כמה מעניינים).
במהלך הדיון ניסיתי לאתגר את איתי כמה שיותר לגבי הדעות שלו, ואני חושב שיצאה שיחה מרתקת במיוחד. אני אשמח מאוד לשמוע את דעתכם על פרקים מהסוג הזה.
נושא הפרק הוא נושא לא פשוט - שינוי האקלים. הסיבה שהוא לא פשוט היא שיוני הוא מה שמכנים "ספקן אקלים", שמטיל ספק בכמות ההשפעה שיש לאנושות על האקלים, ועצם ההתארחות שלו פה בפודקאסט היא כנראה דבר שנוי במחלוקת. אז איך הגענו לפה? בסוף חודש מאי האחרון, פירסמו ניר חסון וצפריר רינת מאמר ב"הארץ" בשם "משבר האקלים הוא לא תיאוריה אלא מציאות. הנה ההוכחות". בתגובה למאמר הזה, יוני כתב מספר פוסטים בנושא, תחת ההאשטאג #איך_נהייתי_ספקן, בהם הוא מתאר ב-8 חלקים את הכשלים, לדבריו, במאמר של חסון ורינת, תוך צירוף של מקורות וגרפים. אנחנו מנהלים את השיחה הזאת יום אחרי דיבייט שיוני השתתף בו, מול פרופ׳ דני רבינוביץ׳, שבין השאר כיהן במגוון תפקידים ניהוליים בגרינפיס. בית עלמא, המקום שאירח את הדיבייט, קיבל לא מעט פניות בנוגע לעצם הקיום שלו, מאנשים שטוענים שאין לתת במה לדעות כמו של יוני. משווים אותו למתנגדי חיסונים ואפילו ל-flat earthers - אנשים שמאמינים שכדור הארץ שטוח. אני ויוני מדברים קצת על הנושא הזה בשיחה עצמה, אבל אני רוצה להסביר קצת מדוע אני חושב שמדובר בהשוואות שווא. בראש ובראשונה מה שמאפיין בעייני את ספקנותם של קבוצות כגון מתנגדי חיסונים ו-flat earthers הוא החשיבה הקונספירטיבית. מהשיחה שלי עם יוני, ומהקריאה של הפוסטים וכתבת התגובה שהוא כתב ב"הארץ", זה מאוד רחוק מאיפה שהוא נמצא. הוא לא מאמין שיש קונספירציה גדולה שמטרתה לגרום לכולנו להאמין במשהו לא נכון, וגם לא ממש מטיל ספק באמינותם של החוקרים השונים, אלא יותר קובל על הפרשנות של המספרים במחקרים השונים. מעל הכל, הוא פתוח לשיחה ולדיון מתורבתים, כפי שהוא הוכיח בדיבייט ובפרק הנוכחי. מעבר לנושא שינוי האקלים, יש לו המון דברים חכמים להגיד על אנרגיה חלופית, על נושאים אחרים של איכות הסביבה ועל הכלכלה העולמית. אני מצידי השתדלתי לאתגר את יוני כמה שהצלחתי על נושא שינוי האקלים. חקרתי את הנושא והבאתי מספר נקודות שעוד לא ראיתי שאיתגרו אותו מולן, בטח שלא בדיבייט.
אז מאזינים יקרים, אם אתם חושבים שטעיתי, שהייתי עדין מידי, או אם אתם רוצים להציע אורח שיביא את הצד השני של הסיפור הזה, זה הזמן שלכם - תכתבו לי בפייסבוק, תגיבו, אני אשמח לשמוע מה יש לכם להגיד. עד אז, אני מקווה שתהנו מהשיחה שלי עם יוני, אני יודע שלי היה כיף מאוד.
שי הוא האיש מאחורי העמוד והבלוג "רדיקל חופשי" - בלוג ספקני על מדע, טכנולוגיה ומדיניות.
הוא מנהל את מרכז ביו ירושלים, לפיתוח עסקי של תעשיית מדעי החיים בעיר. לפני כן הוא לקח חלק בתוכנית "ממשק" של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, אשר מציבה חוקרים ומדענים כיועצים מדעיים במשרדי המדינה. את הדוקטורט שלו בביולוגיה מולקולרית הוא קיבל ממכון ויצמן.
שי ואני דיברנו על המסלול שלו, עבודתו במשרד הכלכלה ובמרכז ביו ירושלים, על פעילותו בתחום ההסברה של הנדסה גנטית, ועל החשיבות של כל אלו. דיברנו על שניים מהרעיונות המקוריים ששי העלה לאחרונה בבלוג שלו: הראשון - על הקשרים בין האקדמיה לתעשיה, והיתרונות והחסרונות של העמקת הקשר הזה וטישטוש הגבול; והרעיון שני - לגבי אירגוני הסביבה לדורותיהם, על הבעיות בגישה הנוכחית שלהם, והצעה לגישה חדשה להתמודדות עם האתגרים הסביבתיים שעומדים בפנינו. לקינוח, דיברנו קצת על קנאביס וסרטן, כי למה לא?
אתם מוזמנים לעקוב אחרי "רדיקל חופשי" בפייסבוק, כדי להתעדכן בהגיגים של שי על הנושאים האלו ואחרים.
לפני מספר חודשים דני הקים את הפודקאסט "מה עושים?" שמארח מומחים מסוגים שונים ומנסה לענות יחד איתם על שאלות פשוטות אך עמוקות כמו "מה לעשות עם החיים האלה?" ו-"איך לחיות את החיים בצורה הטובה ביותר?".
דני ואני דיברנו על הסיבות שהניעו כל אחד מאיתנו להקים פודקאסט, על הקושי בהקשבה אמיתית ועל האתגרים בלייצר שיחה טובה. דיברנו על תעשיית העזרה העצמית (באנגלית self-help) - על הטוב והרע שבה; על יזמות, הכוונה בחיים, פסיכולוגיה חיובית, ועל מימוש הפוטנציאל האישי הטמון בכל אחד.
משם עברנו לדבר על איכות הסביבה וההתחממות הגלובלית - האם יש צורך ואיך אפשר להוביל את העולם לפיתוח בר-קיימא?
אני מרגיש שהפרק הזה קצת החזיר את הפודקאסט למקורות שלו - שני אנשים שנהנים לדבר והשיחה בינהם זורמת, מדברים על נושאים חשובים ומעוררי מחשבה ומנסים לאתגר ולשנות את התפיסה אחד של השני. אני מקווה שתהנו להאזין לו כפי שאני נהנתי להקליט אותו.