דיוני שכל
הפודקאסט הכי חופר בארץ
אורן הוא פסיכולוג קליני, ומנהל "המרכז לאבהות", מקום ששם למטרה לייצר אפשרויות חדשות להתפתחות "אבהית", על ידי יצירת דיבור חדש בין אבות. הוא גם רכז אקדמאי של התכנית להכשרת מנחי גברים באוניברסיטת תל אביב.
אורן מספר לנו על "המרכז לאבהות", ומה הניע אותו להקים אותו. אנחנו מדברים על האתגרים העומדים בפני המשפחה הגרעינית המודרנית, ובפרט על האתגרים של אבות חדשים. דיברנו על ההבדל הבין-דורי בתפקיד ובמעורבות של אבות בגידול הילדים, ומה הגורמים להבדל הזה? דיברנו על כעס ואשמה שאבות רבים חווים לעיתים תכופות, על ההבדלים בין גידול בנים ובנות, ומתי ואיך הפך הילד להיות במרכז?
אם אתם רוצים ללמוד עוד על אורן, על המרכז לאבהות, או למצוא את מעגל הגברים הקרוב לביתכם, אני מצרף לינקים לפייסבוק של אורן והמרכז ואתם כמובן מוזמנים לעקוב או ליצור קשר.
הפודקאסט של עמרי - "פילוסופיה בגובה העיניים" - עוסק בחיבור שבין פילוסופיה, מחשבות ותפישות עולם לבין חיי היומיום. עמרי הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית בישראל, תושב ירוחם, פעיל חברתי ואבא לתאומים. אם אתם מתחברים לצד היותר פילוסופי של הפודקאסט הזה, אני בהחלט ממליץ להוסיף את "פילוסופיה בגובה העיניים" לרשימה שלכם.
אז על מה דיברנו?
על חזרתה של המגפה לחיינו וההשלכות הפסיכולוגיות שלה, על האופי הייחודי של וירוס הקורונה והתפשטותו, והאופן שבו הדפוס המסתמן השפיע על היחס של אנשים כלפיו. דנו באחריות ההדדית והסולידריות החברתית בזמן משבר, ולבסוף, לאן הולכים החיים לאחר הקורונה? או לפחות - אחרי הגל הראשון.
זיו הוא מוסיקאי - יוצר, מנגן, מקליט - הכל. הוא אפילו הוציא ממש לאחרונה אלבום קצר ומקסים, אבל לא על זה נפגשנו לשוחח. את זיו אני מכיר כבר שנים רבות דרך כל מיני חברים, ובכל פעם נתקל בו בהקשר אחר. לאחרונה יצא לי להתקל בו בקבוצות הליברליות השונות בפייסבוק - חופש לכולנו, התנועה הליברלית החדשה וכו', והפוסטים שלו תמיד עוררו עניין ואיתגרו בעיקר את הצד השמרני של הקבוצות האלו. אז תהיתי לעצמי - איך זיו בעצם מגדיר את עצמו? לקראת הסגר השני של הקורונה, זיו כתב פוסט מאוד נחרץ כנגד הסגר, בו הצהיר שהוא לא מתכוון לציית לו, וזאת היתה הפעם הראשונה שקראתי משהו נגד הסגר שהצליח במידה רבה לשנות את דעתי. אז הזמנתי את זיו לשיחה פתוחה על הנושא הזה, ובעצם גם על כל הנושאים שעל סדר היום הישראלי.
בלב ליבו של הדיון הזה נמצאים רעיונות ליברליים שמגיעים, לשם שינוי, מצד שמאל של המפה הפוליטית. דיברנו על הבעיה הפלסטינית, ועל סתירות אפשריות בגישה הליברלית בקשר לזה, על ההגדרה של ישראל כמדינה יהודית ועל הגירה באופן כללי. דיברנו על "ערכים אוניברסליים", ועל הבעיה שאני תמיד מזכיר בשיחות האלה - של זכויות ילדים וקטינים בעולם ליברלי, וכן על הביצה-והתרנגולת של חוקים אל מול מוסכמות חברתיות. וכמובן כמובן, שהגענו בסוף גם לנושאי קורונה וסגרים.
בסוף הפרק - קטע קצר מתוך אלבומו החדש של זיו.
רן הוא חבר יקר, מחוג המשפחה המורחב, ואחד האנשים הראשונים בארץ שיצא לי לדבר איתם על פודקאסטים - תמיד יש לו המלצות מצוינות. מעבר לכך, רן הוא אחד האנשים המעניינים שיצא לי לפגוש, כפי שתיווכחו בפרק הזה.
רן מספר לנו על המסעות השונים בחייו, ובפרט ניסיונותיו עם סוגים שונים של מדיטציה, סוגים שונים של סמים משני תודעה, ועל הקשר שיש בין השניים.
אופיר הוא מנכ"ל חברת מוצרי הצריכה פרוקטר אנד גמבל בישראל.
לפני שלוש שנים הוא כתב את ספר הניהול הראשון בעולם לילדים - "ממלכת יוריקה". את ההשראה לספר קיבל אופיר משיחות שניהל עם ביתו, במטרה להקנות לה כלים להתמודדות עם דילמות, חשיבה מחוץ לקופסה, וכל מיני בעיות שנתקלים בהן בעולם האמיתי. אנחנו משוחחים לרגל צאת הספר השלישי והאחרון בסדרה.
בשיחתנו אופיר ואני דנים בסיבות שהביאו אותו לכתיבת הספרים, על המוטיבים והדמויות בספרים, ועל איך אדם בתפקיד מנכ"ל של חברה גדולה מוצא זמן לדברים כאלו. שוחחנו גם על חלק מהבעיות במערכת החינוך בארץ, על איך לטפח כישורים ותחביבים של ילדים, ואיך "למתוח" אותם (בצורה בריאה כמובן) כדי להכין אותם לעולם האמיתי.
