כיפאח נולדה וגדלה בכפר פרדיס ליד זכרון יעקב. היא בוגרת אוניברסיטת תל אביב ובעלת תואר ראשון בריפוי בעיסוק. כיפאח חזרה לאחרונה משהות בפראג, שם היא גרה מעל שלוש שנים, ולמדה גם לתואר שני במגדר. היא פמיניסטית מושבעת ומעידה על עצמה שהיא לא נעה עם הזרם, אלא הולכת בדרכה גם אם המחיר כבד.
לפני מספר שנים הפכה כיפאח מאוכלת-כל לטבעונית. בשיחה ביננו היא סיפרה לי על המעבר לטבעונות, וכיצד מעבר זה הכניס לה עניין מחודש בתחביב הבישול, ואיתגר אותה להפוך מאכלים מהמטבח הערבי לטבעוניים. היא סיפרה על הספר שלה - מטבח של שלום, אשר מודפס בעברית לצד ערבית. כיפאח גם כותבת שירה, וחלק משיריה אף פורסמו בעיתון "הארץ". היא מספרת על אהבתה הגדולה לתחום, ועל ספר השירה שלה אשר לא ראה אור. בהמשך דיברנו על החיים שלה בארץ כערביה, ועל המעבר והחזרה מפראג, ואפילו דיברנו והתווכחנו קצת על פמיניזם והגדרותיו.
היה לי כיף מאוד לדבר עם כיפאח. אני ממליץ לכם לחפש ולעקוב אחריה בפייסבוק. את הפוסטים שלה היא נוהגת לתבל באירוניה ובעוקצנות ולעיתים אף בהומור שחור - מאוד מרענן ומעניין לקרוא.
שחר ואחיו זהר התחילו את הפודקאסט "משחק מילים" לפני כחצי שנה עם מטרות מאוד דומות לשלי, ואני רואה אותו כמעין אח תאום ל-"דיוני שכל". החלטנו להקליט פרק משותף, שמשוחרר אצל שנינו במקביל, כדי לחפור לעומק הדברים ולהבין איפה אנחנו רואים דברים אחרת. העלנו הרבה מאוד נושאים אפשריים לשיחה, אבל בסוף הקדשנו כמעט את כל הפרק לשאלה שהיא כנראה המעניינת ביותר - מה שם אותי בצד שמאל ואת שחר בצד ימין של המפה הפוליטית. השיחה היתה מעניינת וארוכה, ולמדתי כמה דברים חדשים, שזה הכי חשוב. אני אשמח מאוד כמובן אם תוסיפו את "משחק מילים" באפליקציית הפודקאסטים האהובה עליכם, אני כבר מעריץ מושבע.
זיו הוא מוסיקאי - יוצר, מנגן, מקליט - הכל. הוא אפילו הוציא ממש לאחרונה אלבום קצר ומקסים, אבל לא על זה נפגשנו לשוחח. את זיו אני מכיר כבר שנים רבות דרך כל מיני חברים, ובכל פעם נתקל בו בהקשר אחר. לאחרונה יצא לי להתקל בו בקבוצות הליברליות השונות בפייסבוק - חופש לכולנו, התנועה הליברלית החדשה וכו', והפוסטים שלו תמיד עוררו עניין ואיתגרו בעיקר את הצד השמרני של הקבוצות האלו. אז תהיתי לעצמי - איך זיו בעצם מגדיר את עצמו? לקראת הסגר השני של הקורונה, זיו כתב פוסט מאוד נחרץ כנגד הסגר, בו הצהיר שהוא לא מתכוון לציית לו, וזאת היתה הפעם הראשונה שקראתי משהו נגד הסגר שהצליח במידה רבה לשנות את דעתי. אז הזמנתי את זיו לשיחה פתוחה על הנושא הזה, ובעצם גם על כל הנושאים שעל סדר היום הישראלי.
בלב ליבו של הדיון הזה נמצאים רעיונות ליברליים שמגיעים, לשם שינוי, מצד שמאל של המפה הפוליטית. דיברנו על הבעיה הפלסטינית, ועל סתירות אפשריות בגישה הליברלית בקשר לזה, על ההגדרה של ישראל כמדינה יהודית ועל הגירה באופן כללי. דיברנו על "ערכים אוניברסליים", ועל הבעיה שאני תמיד מזכיר בשיחות האלה - של זכויות ילדים וקטינים בעולם ליברלי, וכן על הביצה-והתרנגולת של חוקים אל מול מוסכמות חברתיות. וכמובן כמובן, שהגענו בסוף גם לנושאי קורונה וסגרים.
בסוף הפרק - קטע קצר מתוך אלבומו החדש של זיו.
יאיר הוא מייסד ושותף ב-"יוזמה לצמצום הסכסוך", עמותה שקמה עם מטרה לצמצם את הסכסוך הישראלי-פלסטיני באמצעות קידום צעדי מדיניות מדודים ומצטברים. היוזמה גם שואפת לבנות מחדש את השיח בין הימין והשמאל בחברה הישראלית המקוטבת.
מעבר לפעילותו בעמותה, יאיר הוא סטודנט למדעי המדינה ותקשורת ונציג אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית.
הפרק הזה מוקדש כולו ליוזמה לצמצום הסכסוך. יאיר מספר לנו על היוזמה - איך היא התחילה, למה צריך אותה, מה המטרות שלה, ואיך חבריה מתכננים לקדם את הצעדים שיובילו למטרות האלה.
אם אהבתם את הרעיון, עקבו אחרי העמוד של היוזמה לצמצום הסכסוך או שתירשמו לניוזלטר, ובבקשה תשקלו לתמוך ביוזמה עם דמי חברות חודשיים. ואם פחות אהבתם, יאיר וחבריו מאוד ישמחו לשמוע למה; אנחנו גם מדברים על כל זה בפרק.