ד"ר מוטי גיגי הוא ראש המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר שבשדרות.
מוטי נולד, גדל והתחנך בשדרות. הוא למד אלקטרוניקה ומחשבים בתיכון, ובתחילת שירותו הצבאי למד לקורס טכנאי אלקטרוניקה בחיפה, שם למד את מערכת ה"טריגו" של חיל האוויר, והעביר את שירותו הסדיר והקבע בבסיס עובדה ליד אילת. לאחר הצבא, מוטי בילה 8 חודשים בחברת קומברס, ואז החליט לנטוש את עולם ההי טק וטס להודו לחצי שנה.
אחרי הודו הוא התחיל תואר ראשון במדעי ההתנהגות וכלכלה במכללת ספיר. על הצד, הוא לימד מדעים בבתי ספר יסודיים בסביבה, והתחיל להיכנס לעולם החברתי. הוא שימש רכז פרח ויו"ר אגודת הסטודנטים בספיר, ועם כל זה סיים תואר ראשון בהצטיינות. תואר שני בסוציולוגיה הוא התחיל בבאר שבע וסיים בתל אביב, ובמקביל לכך, למד והוציא תעודת הוראה במכון מנדל למנהיגות חינוכית בירושלים.
את לימודי הדוקטורט עשה מוטי באוניברסיטת בן גוריון. במקביל לעבודת הדוקטורט כיהן כשבע שנים בתור יו״ר ארגון הסגל האקדמי בספיר, וחבר במועצה המתאמת של ארגוני הסגל הבכיר במכללות. עבודת הדוקטורט שלו, בנושא היחסים בין עיירות פיתוח לקיבוצים לאורך השנים, היתה פורצת דרך וזכתה בשבחים רבים. לאחר מכן עשה פוסט דוקטורט באוניברסיטת ניו יורק, ולבסוף חזר לארץ וקיבל את משרתו הנוכחית בספיר.
הוא נשוי לקרני, ואב לשלושה.
מוטי ואני פתחנו את השיחה ביננו בדיבור על עבודת הדוקטורט שלו, ומשם התפזרנו לשלל נושאים הנעים סביב מאבקים חברתיים, המתח שבין אשכנזים למזרחים, ההבדל בין מרכז לפריפריה ועוד. נותר לנו עוד המון על מה לדבר, ואני מקווה לארח אותו פה שוב ביום מן הימים.
נתי הוא מנהל המטה של "תנועה ישראלית". הוא יזם, פעיל חברתי ומומחה לאסטרטגיה עסקית. בעברו ניהל את תחום הפיתוח העסקי של חברת Fiverr, והיה אחד ממייסדי הסטארט-אפ Legally שהנגיש שירותים משפטיים לציבור הרחב. נתי שימש מנכ"ל מפלגת "ישר" שהתמודדה בבחירות לכנסת ה-21, והוא חלק מתנועת ״ישראל 2050״, הפועלת לשיפור המציאות החברתית-כלכלית בישראל ע"י חיזוק המעורבות והאחריות האזרחית במערכת הדמוקרטית.
בשיחתנו דיברנו על "תנועה ישראלית" - הסיבות להקמתה, מה מטרותיה, מה ההישגים בשטח שפעיליה כבר יכולים לזקוף לעצמם, ומה השלבים שנותרו על מנת לסיים את הקמת מדינת ישראל, לא פחות.
אילן הוא עיתונאי, משורר וקולנוען. במהלך 40 שנות קריירה כתב וערך בין היתר ב"ידיעות אחרונות", "מעריב", "להיטון", "לאישה", "הפטיש" ו-"אנשים".
לאחרונה הוא הוציא ספר בשם מִלְחֶמֶתָרְבּוּת, בהוצאת "אפיק", וזהו ספר שמאגד 20 ראיונות נדירים שערך אילן מתחילת שנות ה־80 ועד היום, עם דמויות חשובות ומשמעותיות מתוך התרבות המזרחית בישראל. בין המרואיינים תמצאו את זוהר ארגוב, אביהו מדינה, שלמה בר, מרגול, ועוד רבים אחרים.
כך כתוב אודות הספר בתמסיר שנשלח אלי: "ראיונות אלו מהווים תשתית פסיפסית תיעודית ראשונית מסוגה, הפורשת את היריעה העצומה שהיא התרבות המזרחית בישראל, בעידן הפרה־היסטורי שלה."; וגם: "(זהו) ספר על אודות מלחמת יחידים בודדים (...) כנגד מנגנוני דיכוי ממוסדים ויעילים, שעשו הכול כדי לצמצם למינימום את נוכחותה והשפעתה של התרבות ה'מזרחית' על התרבות ה'ישראלית'".
לתפיסתי, בין הראיונות שבספר קיים נרטיב מסוים. לאורך השיחה עם אילן, ותוך שהוא מספר לי על הספר ותהליך הכתיבה שלו, אני מנסה לאתגר את הנרטיב הזה. אני משתדל לעשות זאת עד כמה שאפשר מבלי להביע דעה ממשית לגבי נכונות הנרטיב. אני חושב שנושא "השסע העדתי" מסתתר בכל מיני פינות בחיינו כישראלים. עבור חלקנו הוא לרוב בלתי נראה ואנו מעדיפים לשכוח ממנו, וחלקנו חווים אותו בכל יום ויום. מה שקובע באיזה צד של הסקאלה הזאת אנחנו נמצאים הוא לעיתים קרובות הסביבה שלנו, והנרטיב איתו גדלנו.
באיזה צד של הסקאלה שלא תהיו, אני מקווה שהפרק הזה יאתגר קצת את החשיבה שלכם על הנושא. אשמח כמובן לשמוע את דעתכם בעמוד הפייסבוק של הפודקאסט.
הפניות: