דיוני שכל
הפודקאסט הכי חופר בארץ
עמרי הוא מדען נתונים - data scientist - כמוני, אבל את דרכו הוא התחיל בכלל כפיסיקאי. היום יש לו בלוג במדור ההייטק של "דה מרקר" בשם "מבוסס נתונים", שם הוא מנסה להנגיש את תחום מדע הנתונים לאוכלוסיה הכללית.
דיברנו על התפתחות התחום של מדע הנתונים בארץ ובעולם, על הנושאים בהם הוא עוסק בבלוג, ועל מסקנות מניתוח של נתוני הבחירות האחרונות. בהמשך עברנו לדבר על תופעת ה-"הייפ" וההגזמות בתחום האינטיליגנציה המלאכותית, על אוטומציה של מקצועות, וכן על הסכנה הפוטנציאלית של טכנולוגיות פורצות דרך.
שי הוא האיש מאחורי העמוד והבלוג "רדיקל חופשי" - בלוג ספקני על מדע, טכנולוגיה ומדיניות.
הוא מנהל את מרכז ביו ירושלים, לפיתוח עסקי של תעשיית מדעי החיים בעיר. לפני כן הוא לקח חלק בתוכנית "ממשק" של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, אשר מציבה חוקרים ומדענים כיועצים מדעיים במשרדי המדינה. את הדוקטורט שלו בביולוגיה מולקולרית הוא קיבל ממכון ויצמן.
שי ואני דיברנו על המסלול שלו, עבודתו במשרד הכלכלה ובמרכז ביו ירושלים, על פעילותו בתחום ההסברה של הנדסה גנטית, ועל החשיבות של כל אלו. דיברנו על שניים מהרעיונות המקוריים ששי העלה לאחרונה בבלוג שלו: הראשון - על הקשרים בין האקדמיה לתעשיה, והיתרונות והחסרונות של העמקת הקשר הזה וטישטוש הגבול; והרעיון שני - לגבי אירגוני הסביבה לדורותיהם, על הבעיות בגישה הנוכחית שלהם, והצעה לגישה חדשה להתמודדות עם האתגרים הסביבתיים שעומדים בפנינו. לקינוח, דיברנו קצת על קנאביס וסרטן, כי למה לא?
אתם מוזמנים לעקוב אחרי "רדיקל חופשי" בפייסבוק, כדי להתעדכן בהגיגים של שי על הנושאים האלו ואחרים.
לי הוא פעיל ופרשן פוליטי, מנהל העמוד "פוליטיק לי".
בשלב מסוים הוא זכה בכבוד המפוקפק של חסימת העמוד שלו בתוך ישראל, בצו בית משפט, שהתקבל לאחר עתירה של מפלגת הליכוד.
אני עוקב אחרי לי כבר מספר שנים, וחושב שהביקורת שלו על נתניהו היא שונה, עניינית, והרבה יותר אפקטיבית ממה שרובנו רגילים לשמוע ביום-יום.
לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", נתקלתי במספר פוסטים של לי שמבקרים בצורה חריפה את המחאה נגד הרפורמה המשפטית שהיתה בארץ לאורך השנה האחרונה, והדבר דירבן אותי להציע לו להיפגש ולשוחח, ולהבין איפה בדיוק אני והוא רואים את הדברים אחרת.
