דיוני שכל
הפודקאסט הכי חופר בארץ
כיפאח נולדה וגדלה בכפר פרדיס ליד זכרון יעקב. היא בוגרת אוניברסיטת תל אביב ובעלת תואר ראשון בריפוי בעיסוק. כיפאח חזרה לאחרונה משהות בפראג, שם היא גרה מעל שלוש שנים, ולמדה גם לתואר שני במגדר. היא פמיניסטית מושבעת ומעידה על עצמה שהיא לא נעה עם הזרם, אלא הולכת בדרכה גם אם המחיר כבד.
לפני מספר שנים הפכה כיפאח מאוכלת-כל לטבעונית. בשיחה ביננו היא סיפרה לי על המעבר לטבעונות, וכיצד מעבר זה הכניס לה עניין מחודש בתחביב הבישול, ואיתגר אותה להפוך מאכלים מהמטבח הערבי לטבעוניים. היא סיפרה על הספר שלה - מטבח של שלום, אשר מודפס בעברית לצד ערבית. כיפאח גם כותבת שירה, וחלק משיריה אף פורסמו בעיתון "הארץ". היא מספרת על אהבתה הגדולה לתחום, ועל ספר השירה שלה אשר לא ראה אור. בהמשך דיברנו על החיים שלה בארץ כערביה, ועל המעבר והחזרה מפראג, ואפילו דיברנו והתווכחנו קצת על פמיניזם והגדרותיו.
היה לי כיף מאוד לדבר עם כיפאח. אני ממליץ לכם לחפש ולעקוב אחריה בפייסבוק. את הפוסטים שלה היא נוהגת לתבל באירוניה ובעוקצנות ולעיתים אף בהומור שחור - מאוד מרענן ומעניין לקרוא.
עורב כיהן כיועץ במשרד ראש הממשלה תחת ממשלת נתניהו השנייה, ועובד כיום כסמנכ"ל שיווק בתעשיית ההיי-טק. הוא המחבר של הספר "איך להביס את שלטון הימין - המדריך לתעמולה הביטחוניסטית" שיצא לאור לפני מספר ימים. בקצרה, הספר מציג את הסטגנציה שבפוליטיקה הישראלית, ובפרט של מחנה השמאל, בתור בעיה שיווקית, ומציע פיתרון מאוד מעניין, בו אני ועורב דנים בפרק הזה. בתור חבר של המחבר, אני זכיתי לקרוא את הספר טרם צאתו לאור, וחיכיתי בסבלנות לרגע הנכון לקיים את הראיון הזה. הספר הזה מתאים לכל מי שהתייאש מהמצב המדיני בארץ, והתחיל לאבד את התקווה לשינוי; למי שרואה את עצמו כימין של ביטחון, ופחות של ארץ ישראל השלמה, או מי שרואה את עצמו כשמאל של פיתרון מדיני, ופחות של בצלם ושוברים שתיקה.
תמיר הוא המפיק והמגיש של הפודקאסט הנפלא "על המשמעות". הוא עורך דין, פעיל חברתי ירושלמי, ומרצה במכינות קדם צבאיות.
בפודקאסט של תמיר הוא נוהג לנהל את הדיונים סביב ספר מסויים, אז אני הצעתי את "חזרה בלי תשובה" של מיכה גודמן. בספר הזה, שיצא בשנה שעברה, גודמן יורד לשורש הרעיונות שעומדים בעומקן של התפיסות של חילונים מצד אחד ושל דתיים מצד שני, ודן באפשרות לגשר ביניהן. חשבתי שזה יהיה רעיון טוב לדיון, כיוון שתמיר הוא דתי לאומי ואני בכלל אתאיסט, ומסתמן שצדקתי - היתה שיחה מרתקת ביותר, ובקושי התחלנו לגרד את הפוטנציאל של הדברים שיש לשנינו להגיד על הנושא הזה, וכן הנושאים שצצים סביבו באופן טבעי.
אורי פינק הוא היוצר של סדרת הקומיקס "זבנג" שהיתה להיט בתקופתי, ועדיין ממשיכה לצאת היום, גם במעריב לנוער וגם כירחון עצמאי.
מעבר לזה, אורי יוצר את הקריקטורה היומית בעיתון מעריב, וזה דבר שסביבו ולקראתו הצלחנו לגעת בהמון נושאים מעניינים.
דיברנו על פוליטיקה בקומיקס, על הביזור שיש היום בתחומי העניין של בני הנוער ושל כולם, וגם שמענו את התפיסה של אורי לגבי המצב המדיני והקיטוב בין שמאל לימין. דיברנו על תהליך היצירה של הקריקטורה היומית, נגענו קצת בפוליטיקה האמריקאית, וגם קצת על מה שאורי אוהב לקרוא לו "קפיטליזם חזירי".
אתם מוזמנים לעקוב אחרי אורי בפייסבוק כדי לראות את הקריקטורות היומיות שלו, ואם יש לכם ילדים בגיל העשֹרה או שנתקפתם בנוסטלגיה בעקבות הפרק הזה, תשקלו לעשות מנוי לעיתון זבנג.
איל הוא כותב הספר "גשרי הכלכלה" אשר ראה אור לאחרונה בהוצאת "מטר". הספר עוסק בהזדמנויות החדשות שצצו בישראל ובמזרח התיכון בשנים האחרונות, בזכות התמריצים לקשרים כלכליים בין מדינות האיזור. "הסכמי אברהם" עם איחוד האמירויות ובחריין מוצגים כדוגמה מובהקת למגמה הזאת.
איל הוא בוגר מסלול חבצלות של אגף המודיעין. יש לו תואר ראשון בכלכלה ובלימודי המזרח התיכון מאוניברסיטת חיפה, ותואר שני בכלכלה מהאוניברסיטה העברית. הוא אף התנסה כמגשר בסכסוכים אזרחיים. כיום איל עובד בחברת מקינזי, אחת החברות המובילות בעולם לייעוץ אסטרטגי.
בשיחתנו איל מספר לי על מה הביא אותו לכתוב את הספר, ועל למה בחר במילים "גשרי כלכלה" במקום, לדוגמה לדבר על "שלום כלכלי". אנחנו דנים בכל מיני נושאים מהספר, ובין השאר בחזון של איל לאיך יראה העתיד הכלכלי במזרח התיכון. אנו גם נוגעים, כמתבקש, בהתנגדויות האפשריות לגישה הזאת.
אם נהנתם מהפרק הזה, בוודאי תהנו לקרוא את הספר "גשרי הכלכלה" - זו קריאה נעימה, מחכימה ומומלצת ביותר.
הפניות:
אילן הוא עיתונאי, משורר וקולנוען. במהלך 40 שנות קריירה כתב וערך בין היתר ב"ידיעות אחרונות", "מעריב", "להיטון", "לאישה", "הפטיש" ו-"אנשים".
לאחרונה הוא הוציא ספר בשם מִלְחֶמֶתָרְבּוּת, בהוצאת "אפיק", וזהו ספר שמאגד 20 ראיונות נדירים שערך אילן מתחילת שנות ה־80 ועד היום, עם דמויות חשובות ומשמעותיות מתוך התרבות המזרחית בישראל. בין המרואיינים תמצאו את זוהר ארגוב, אביהו מדינה, שלמה בר, מרגול, ועוד רבים אחרים.
כך כתוב אודות הספר בתמסיר שנשלח אלי: "ראיונות אלו מהווים תשתית פסיפסית תיעודית ראשונית מסוגה, הפורשת את היריעה העצומה שהיא התרבות המזרחית בישראל, בעידן הפרה־היסטורי שלה."; וגם: "(זהו) ספר על אודות מלחמת יחידים בודדים (...) כנגד מנגנוני דיכוי ממוסדים ויעילים, שעשו הכול כדי לצמצם למינימום את נוכחותה והשפעתה של התרבות ה'מזרחית' על התרבות ה'ישראלית'".
לתפיסתי, בין הראיונות שבספר קיים נרטיב מסוים. לאורך השיחה עם אילן, ותוך שהוא מספר לי על הספר ותהליך הכתיבה שלו, אני מנסה לאתגר את הנרטיב הזה. אני משתדל לעשות זאת עד כמה שאפשר מבלי להביע דעה ממשית לגבי נכונות הנרטיב. אני חושב שנושא "השסע העדתי" מסתתר בכל מיני פינות בחיינו כישראלים. עבור חלקנו הוא לרוב בלתי נראה ואנו מעדיפים לשכוח ממנו, וחלקנו חווים אותו בכל יום ויום. מה שקובע באיזה צד של הסקאלה הזאת אנחנו נמצאים הוא לעיתים קרובות הסביבה שלנו, והנרטיב איתו גדלנו.
באיזה צד של הסקאלה שלא תהיו, אני מקווה שהפרק הזה יאתגר קצת את החשיבה שלכם על הנושא. אשמח כמובן לשמוע את דעתכם בעמוד הפייסבוק של הפודקאסט.
הפניות:
